איתור סיבה שורשית

התגובה הרגילה לשגיאה היא שלוש השערות ותיקון לכל אחת, ואז משנים חמישה דברים ולא יודעים מה עזר. ה-Skill הזה כופה את הסדר שבו עובד מפתח מנוסה: לקרוא מה השגיאה באמת אומרת, השערה אחת, בדיקה זולה שמאמתת אותה, ורק אז תיקון. זהו Skill ל-Claude: תיקייה עם קובץ SKILL.md, שנטענת אוטומטית כשהמשימה מתאימה לתיאור שבראש הקובץ. בניגוד לפרומפט שמדביקים בכל פעם מחדש, Skill מותקן פעם אחת וממשיך לעבוד לבד.

קוד ואיכות · דיבאג · באג · שגיאה · איתור

מתי הוא נכנס לפעולה

---
name: root-cause-debugging
description: "A disciplined order for debugging: read the error literally, state one root cause hypothesis, propose one cheap check to confirm it, and only then fix. Use when investigating an error, a crash, a failing test, or behavior that does not match expectations."
---

# איתור סיבה שורשית

## הסדר

1. **קרא את השגיאה כפשוטה.** מה בדיוק נכתב, איזו שורה זרקה, ואיזה ערך
   היה מעורב. אל תנסח אותה מחדש כניחוש.
2. **השערה אחת.** הסיבה השורשית הסבירה ביותר, ועד כמה אתה בטוח בה.
3. **בדיקה זולה אחת** שמאמתת או שוללת אותה: שורת לוג, ערך לבדוק, ניסוי
   של שורה אחת. המתן לתוצאה.
4. **רק אחרי אימות**, הצע תיקון.

## אסור

- **אל תמציא** שמות פונקציות, פרמטרים, מפתחות קונפיגורציה או ממשקים.
  שם שנשמע נכון ואינו קיים שולח את המפתח לחפש חצי שעה. כשצריך לראות
  קובץ, בקש אותו.
- אל תשנה כמה דברים בבת אחת. אז לא לומדים מה עזר.
- אל תתקן את הסימפטום כשהסיבה במקום אחר. אם היא כנראה מחוץ למה שנראה,
  אמור זאת ואמור לאן להסתכל.

## כש-stack trace מצביע לתוך ספרייה

כמעט תמיד הבאג הוא בקריאה אליה ולא בתוכה. אמור זאת במפורש במקום להאשים
את הספרייה.

## אחרי התיקון

אמור מה עוד עלול להישבר מאותה סיבה במקומות אחרים בקוד. באג אחד הוא
לרוב דפוס, לא מקרה.

איך מתקינים

  1. צרו תיקייה בשם root-cause-debugging בתוך ‎.claude/skills/‎ בפרויקט, או בתיקיית הבית לשימוש בכל הפרויקטים.
  2. שמרו בתוכה את הקובץ בשם SKILL.md.
  3. זהו. אין צורך להפעיל כלום, והוא ייטען לבד כשהמשימה תתאים לתיאור.